לאט לאט אנחנו חוזרים
שומרים על רצף הפגישות
גם כשבפנים יש קטיעות.
ומגיע סיפור שקרה לפני הרבה שנים,
אבל בשבילו זה קרה אתמול.
הוא חי אותו כרגע.
אני נמצאת מולו, מקשיבה, מנסה להתקרב, להיות לצידו,
במבט, במילים, בהבנה שזהו עולמו.
המציאות ׳הנכונה׳ לא משמעותית,
האובדן נחווה כרגע שוב, מחדש.
אולי יש דברים שלא נפתרו כשזה באמת קרה,
וזו הזדמנות לבוא במגע עם זה שוב.
לתת מקום לקולות שאולי הוסתרו
ואני שם – לראות, להקשיב, לגעת, לשאול, לשתוק, להתבונן, לגלות, לחבק ללא מגע, לפחד, לנשום.
בתמונה - שיחה בין שתיים ברגע אקראי בשדה